נטיפים (11.9.1964) מספר לנו על קן החסות בבית אליעזר:

בגשם רוח סערה, במצב רוח טוב או רע... רק הם, המדריכים, עושים דרכם לבית אליעזר. "אני חושב שהמצב היה גרוע", אומר 'זקן המדריכים' מאיר. "המדריכים קצת זלזלו ולא נתנו את הכל לקידום הקן. עוד סיבה אחת: החניכים התפזרו בחופש כך שקשה היה להעביר תכנית מסודרת. ואז, מי שכבר היה מופיע, לא תמיד היה בא לכל פעולה".

לקן בית אליעזר יש כמובן השפעה חיובית ביותר על הקן שלנו. "מדריכי הקיבוץ לומדים להכיר את העיר על כל בעיותיה", אומרת יהודית ס., "הבעיות של החניכים בבית, השיחות עם ההורים מראות לבני הקיבוץ עולם קצת שונה משלנו וזה אשר בונה אצלנו הרבה. המדריכים לא יודעים מה רבה חשיבותו של קן בית אליעזר ואינם יודעים שאי אפשר גם להדריך טוב וגם לפעול בקן המקומי".

וכאן על חברי הקן מוטל תפקיד גדול, והוא לשחרר את המדריכים מהפעילות בקן ולאפשר להם התמסרות מקסימאלית לקן בית אליעזר. אין ספק שמי שסובל מ"כפילות" המדריכים זה קן בית אליעזר ולא הקן שלנו. "יש גם מדריכים", מוסיפה יהודית, "שמשווים ללא הרף בין חניכיהם לבין בני הקיבוץ. זה גורם לדרישות גבוהות מהחניכים, שמסתיימות בסופו של דבר בעבודה שטחית ביותר".

ולמי שעדיין לא יודע, קן בית אליעזר נמצא במצב של שיפוץ והעבודה מתקדמת יפה גם בעזרת החניכים. אנו מאחלים למדריכים עבודה פורייה, שנת פעילות והצלחה לשנה הבאה.