בסיום שנת הלימודים תשי"ב, כבר לאחר ה-20 ביוני בו מתחיל באופן מסורתי החופש הגדול, התקיים במוסד "שבוע הקיבוץ הארצי". בהוראת היום לפתיחתו, נכתב בין השאר כך:

בנים נאמנים אנו לתנועת השומר הצעיר. גדלנו וטופחנו במסגרת אחד הקבוצים הוותיקים, שחבריו עמדו על ערישתו של הקבוץ הארצי. הקבוץ הארצי – זאת היא מציאות חיינו. שותפים אנו למפעל תנועתנו. כבר היום אנו גאים כל כך שבתוך היצירה הזו המסובבת אותנו, ושעל ברכיה אנו גדלים ומתחנכים, יש גם שמץ מעבודתנו ומאמצינו. גאים אנו גם על כך שתנועתנו הקימה מפעל אדיר כוח, מפעל שערכו לא יחלוף כל עוד יחיו ויעבדו בני אדם בפינה זו של העולם, שהפכנוה למולדת. ("נטיפים", הוצאה מיוחדת מס' 1, 25.6.52).

הופעת המקהלה שלנו בנשף השביעי לנובמבר שהתקיים השבוע בחדרה עשתה רושם עז על חברי ההנהגה הראשית שנוכחו באולם, ומיד שוגרה הזמנה להופעת המקהלה בעצרת תנועות הנוער בתל-אביב. רואים אתם? זהו שנאמר: "אין נביא בעירו"! (נטיפים, מס' 6, 7 בנובמבר 1951).